top of page

באחרית ימיי

ערומה נשכבתי על המיטה שכבר חוותה ימים פחות בודדים

ומסתכלת על בטן שעולה ויורדת בזכות נשימה בה, בזכות נשמה.


נשמה שהיא בטח ענקית בעולם הרוח שהצטמקה לחלקיותה והמפיחה ברמ"ח אברים ובשס"ע גידים חיים

ובימים אלו שנעים בין חיים למוות בין סוף להתחלה בין אשליה שנכחה בעולם לגילוי האמת

אני תוהה בדרך שעשיתי

בדרך שלא כולם השכילו והסכימו להבין

ערומה....

ממשפחה

מחברים

מחום ומגע

מאהבה

אבל עם אמת אחת שבוערת בגופי

הבטחתי אז לעצמי

שגם אם אלך בגיא צלמוות ועוד הלכתי בימים שלא ידעתי את נפשי,

אגיע לבית הפנימי שלי לגילוי גן העדן התודעתי ואכן בעזרת רוחות השמיים, ההדרכה העליונה, מלאכי עליון ותחתון ובורא עולם תמכו דחפו והושיעו לטובת הגאולה האישית שלי.


ובאחרית ימים אלו בארצי הקטנטונת

הפושטת שקר עוול שעבוד וסבל

גופי עדיין בוער להביא אור ואמת ולו להפגיש איש ואשה עם האמת הפנימית

שבתוכם המחכה להם לפגוש אותם

כי אין, אין על האמת והאותנטיות

שהרי אם היא מכוסה במיסוכי תודעה, בקליפות ושכבות זהו זלזול וחוסר כבוד לרוח הייחודית והבלתי טולרנטית כבר...


ערומה משנים שהתהלכתי בעולם בקהות הנשמה והלכתי סומא, הסכמתי להפשיט זהויות עם כל מה שבנמצא

להיכנע לכוח שהכניע ולא וויתר ולו לרגע דל

בשביל להתחיל מבראשית,

מבאמת

כפי שנשמתי בחרה



ערומה

בחוץ סגרירי וגשום, לגוף קר

אבל הנשמה מחויכת, מרוצה

לובשת כסות גן העדן


ומוכנה....



Comments


bottom of page