במרדף אחרי האושר

עודכן ב: 6 אוג 2020

התפספס לנו משהו בדרך לאושר כאילו אושר היא מטרה.

תרבות וחברה שבה סוגדת לאושר 

ולא 'נותנת' לגיטימציה או מראה שיקוף אותנטי לשאר מנעד הרגשות והחוויות.


אז במרדף אחרי האושר סגרנו ואטמנו תריסי לב ונשמה


ואז חיפשנו אושר

מהבני/בנות זוג

ותלינו וציפינו שיאשרו(אושר) אותנו.

חיפשנו אושר דרך הילדים

חיפשנו אושר בקידום הקריירה כסף ושאר חומרים

והתהלכנו במניפולציות למול אחרים רק כדי להרגיש טוב 

וכאילו החוץ אמור למלא ולפצות אותנו מבפנים.


אם החוץ משקף את הרצון להרגשת האושר והמלאות אזי הכל טוב ויפה

אבל אם התוצאה לא התקבלה כפי שהיתה צפויה...אז מה???,

לא נהיה מאושרים?

האם האושר תלוי בדברים מחוצה לי?

האם אני תולה את האושר שלי במישהו/משהו אחר?


זה כמו לסגור את תריסי חדרי הלב

ולצפות שמישהו ירים עבורנו שיכנס אור ולהוציא אנרגיה על מציאת אור מלאכותי כשהאור כבר קיים עבורנו אם רק היינו מאפשרים ומסכימים להרים את התריסים

ולעולם, לעולם לא להוריד!

כך שאם ניפגע נלמד ענווה וחמלה 

ואם נפחד ונרגיש מאותגרים הם יקנו לנו עמידות ובינה להמשך המסע.

הרי אנחנו אלו בעלות ובעלי הברית עם היצירה והבריאה ואם המציאות המשתקפת איננה לרוחך אין בעיה, קיימות אינספור אפשרויות בחירה. 


להסכים להתבונן, לקבל ולשחרר ללא תנאי מבלי ליצור דרמות וכאוס כי אחרי הכל, הכל במציאות שלי נברא בשבילי והבריאה בי

אך העולם לא סובב סביבי, לא הכל קשור בי.

בשבילי זה המתכון לחיי אושר וזרימה המשחרר התנגדויות ומוציא אותי לחופשי,

לחיות חיי תודעת שפע, כך יוצא שאני חווה פחות דרמות ותסכולים


כי "אדם בתוך עצמו הוא גר"

כשאת בזרימה ואין תריסים סגורים הדבר היחידי

שאת צריכה לשמר זה לא לסגור אותם. 


אז השאלה המתבקשת היא לא מה יגרום לך לאושר

אלא מה בבפנים שלך מונע ממך להיות מאושרת?


מה דעתך? מוזמנת להגיב ולשתף :)