top of page

האישה הפראית שבך




כשסל האשליות והציפיות התנפץ לי בפנים

ראיתי ענקים נופלים

ראיתי הרים זזים

ראיתי אנשים ממשבר קמים

דמעות שחורות פיזרתי על אדמה לא זרועה

וכשכולם את פניהם הסבו

נשארתי לבדי עם ליבי בידי

כדי לחיות באמת שלי


בגלגוליי אחורה הייתי מהנשים שהעלו על המוקד בעקבות הידע והאמת שהחזקתי אך הגלגול הזה

לא נותרה אבן אחת שלא הפכתי

לא נותרה תפילה אחת שלא פיללתי


ומתוך בור העצבות, הכיסופים והמלנכוליה

אני נזכרת שאפשר גם אפשר

לשמוח את שבנמצא ולכאוב על שהיה

ואהבה היא תמיד זמינה

דרך שליחים מעולם עליון ומעולם תחתון

רק האפיזודות מתחלפות וחולפות

אך אהבה נשארת וברת קיימא


נזכרת אני

שמותר גם מותר

לשהות בספקות, באי וודאויות

ולתת לבריאה לומר את דבריה

ותמיד תדבר היא

דברי אהבה

דרך הלב

והבינה הגבוהה


האישה הפראית והיצירתית שבי ושאני,

שבך ושאת ושבכל אחת ואחת

שבות לחיים היצריים שלהן, לשורש הנשמה שלהן ולחיים שנועדו להן מאז ומעולם



Comentários


bottom of page