ההבדל בין תודעת אחריות לתודעת קורבנות וההחלמה שביניהם


מתח מופיע לאחר תקופה ממושכת של סבל

סבל עלול להוביל לאשמה, טינה ונקמה

וכעונש הגופנפש יהדהד מחלות, דכדוך דיכאון התמכרויות ועוד.

זו בחירה של חיים בתודעה נמוכה הלוקחת הכל באופן אישי ולא משתמשת בדלק שניתן לה כדי להניע את חייה. היא 'קופאת על שמריה' ונשארת בתודעה נמוכה הקרוייה תודעת קורבן

אדם בתודעה ערה יותר ישתמש בדלק לשאלות כדחף וישאל מהם הסיבות שהבאתי על עצמי את החולי והמתח. מה בחיי דפוס מסוים כבר לא משרת אותי. מי אני ומה תפקידי כאן. מה אני צריך לשחרר מחיי ועל מה אני צריך לסלוח.

זאת תודעת אחריות שעלתה מדרגה.

רוב הסיכויים שהראשונה תישאר חולה

והשנייה יחלים 

כי התשובה נמצאת בגוף השאלה

ורק מי שישאל, יחקור ויצא למסע אישי ולא אישי, בו זמנית

למול אלוהיו יזכה לגאולה והבאת המשיח האישי שלו

כי בחר להנהיג ולהיות ריבון על חייו.

אף אחד לא יוכל לעשות זאת עבורנו. רק אנחנו עבור עצמנו.

אם אין אני לי מי לי...

מחלה= חמלה= החלמה