החרדה מהחרדה



מה לעשות כשמופעלים בנו טריגרים שמעוררים ומציפים חרדה?


משום שהחיים הם בלתי צפויים

וכדי שיהיה לנו תחושת ביטחון

לרוב אנחנו נמצא את עצמנו שולטים

כדי למזער נזקים, כדי לא לחוש פחד או כל רגש 'מאיים' או 'לא נעים' אחר.

אך המטרה היא לא לקחת שליטה

אלא לקחת אחריות.


פחד וחרדה הם חשש ממה שעלול עוד לקרות, בד"כ מהעתיד, כשאין נוכחות וערות להווה המתקיים יחד עם מחשבות ופרשנויות על המציאות המשתקפת.


ערנות נוכחות וקבלה הם התצמית שממזערת חרדה כי הרי תנועות החיים המתקיימות בין אם נהיה בשליטה ובין אם נשחרר.


אך חרדה ופחד

הם חלקים אינטגרלים לטובת ההתפתחות שלנו אם נדע איך להשתמש בהם.

כולנו חווינו ונחווה סוג של ומנעד של פחד כזה או אחר כי פחד הוא חלק מהאגו והאגו שהוא מימד בנו הרוצה ומבקש להיות בטוח ובשליטה והוא תמיד יהיה מסך החלקים בנו כל עוד אנחנו בגוף הפיזי.

זה נורמלי ובסדר אם אנחנו יודעים לעבוד איתו ולא נגדו.


לכן,

לא ניתן להעלים פחד וחרדה באופן טוטאלי. אך ניתן לשבת איתם ולאפשר בהם לנוע בגוף מבלי להתנגד,

להתבונן עליהם מבלי לברוח,

להיכנע מבלי לשלוט... עד יעבור זעם... ובסוף ללמוד מהם דרך לקיחת אחריות.


ואז לשאול..

מה הפעיל אותי ולמה? איזה שיעור ולמידה הוזמנו לי? איזו הזדמנות לריפוי בגופנפש שלי ניתנה לי דרך הטריגר?

כי אין באמת אשמים לטריגר שהופעל אצלי בגלל שאיבדתי שליטה, אז איפה אני לוקחת אחריות מלאה?


ועוד עוזר

להבין ולדעת שאנחנו לא הגל של החרדה אלא הים כולו, אנחנו לא הענן (הפחד) אלא השמים. רגשות ומחשבות באים והולכים

וכשאנחנו לא מזדהים עם הרגש או המחשבה סביב החרדה כי מהותנו היא לא זו ולא זה.

מהותנו היא התנועה שבטבע שכל הזמן בשינוי תנועה וזרימה, ללא התנגדות ממש כמו הטבע. מהותנו היא הטבע עצמו וממנה אנחנו נמשיך לתבוע את הטבע שבנו כל עוד אנחנו נשמה בגוף .