top of page

לכי לך מארצך

אינספור פעמים קמתי מעפר ולבשתי בגדי תפארת בדרכי במדבר

בגדים פנימיים הלבשתי בי המריחים הוד והדר

על הנפילות שלי אתה יודע בחלקם

וחלקם יהיו ביני לבין ההוא שם שהחליט

לבודד אותי מכל מה שידעתי שהפציר בי לכי לך..

מכל מה שידעת...מכל מה ומי שאהבת...


שלא תטעה זו לא קורבנות...

זו אחריות ובאחריות יש יותר חובות מאשר זכויות

ואת הזכות הגדולה יותר מכל של בית

ומשפחה בקדושה אקים ואקיים כי זו היתה שעת ציוויו

ועכשיו אחרי שהתנערתי מעפר ומירקתי את הנפש ואת התודעה מעבדות ושיעבוד

באתי אל חיי לארץ המובטחת והקדושה לבית הפנימי,

עם היסודות שאני בניתי

ועל כך אני בעצמי גאה

גאה על שמכל הנפילות קמתי ולא וויתרתי

ובזכותך

בכל הדרך הזו היית לי אם רחמנייה

ואב עוטף

היית

עמוד האש ועמוד הענן,

היית המן שהיה רווי בטעמים חדשים

וסוכה שפויה להניח בה לב שבור

ואהבה אחת ללא תנאי או התניה


ובכל זאת

הלבד, הבדידות והריחוק

קשים מנשוא

אז רציתי לבקש שתיגע

שתניח יד, שדרך המגע הישיר שלך על העור שלי

תעביר מסר נטול מילים שאתה מאמין

שכל זה לא היה סתם

לא עבורי ולא עבורך

כי אין סתם

וכרגע... כרגע..

באותו הרגע...בלי אג'נדות ובלי חשבונאות

יש שני אנשים אוהבים...

פשוט

נוגעים קלות

ונושמים חיים

בין חושך לאור, בין הכל ובין כלום

יש גם שטחים אפורים


קשה לי לדבר כרגע

כי קשה לי הכל

המוות האובדניים והעוולות שהיו כאן לאורך שנים,

החושך והמסך האפל שירד על העולם

למרות שהיה כבר שנים רק עכשיו קיבל הקצנה והכרה

קשה לי עם חציי מחוות וחציי אהבות

קשה לי עם חציי חיבוקים ורבעי נשיקות

קשה לי

לדבר איתך וקשה לי שאני לא


אותי לא תקבל בכאילו

ולא במקצת

אני מגיעה במקשה אחת

עם כל הצלקות והחבלות שנאספו בדרך לא זרועה

מסרבת בכל תוקף ללבוש מגננות על הלב ומסכות על הפנים


כי קמתי מעפר

ולמדתי ללבוש בתוכי בגדי תפארת

הוד והדר





Comments


bottom of page