מה את כותבת בספר חייך?


כשלימדו אותך שאת יותר מידי מזה ויותר מידי מכך, התביישת


כשלימדו אותך שאת אינך טובה מספיק,

ריצית


כשלימדו אותך שאת 'רעה' ומתנהגת איום ונורא,

את עצמך דחית


כשלימדו אותך אשמה,

את עצמך הענשת ואולי אף חלית


כשלימדו אותך שליטה,

פגשת בחרדה


כשלימדו אותך שיפוטיות,

שפטת את עצמך בחומרה


כל אלו צורות של פחד

כל אלו צורות של ביקורת המסרסות את התנועה והעוצמה האותנטית. הביקורת משתיקה את הקול והביטוי האישי והייחודי שיש לכל אחד ואחת מאיתנו.

אך לא עוד! יש לך בחירה.

אולי ספר חייך החל מקורטע אך מפה

את תופסת את המושכות של המסע, 

כתבי מה שאת לעצמך רוצה...


וכך קורה! תודה