חוסר היכולת שלנו לקלוט את המציאות
כפי שהיא ולא כפי שהמיינד שלנו תופס אותה
היא זו היוצרת סבל
המציאות היא המציאות כפי שהיא.
מעבר לזה אם יש לי על המציאות הספציפית מחשבה או רגש
היא כבר לא כפי שהיא
כי היא כבר תורגמה לפי מערכת האמונות והפרשנות האישית שלי לפי תבניות, לפי הגדרות.
כל מחשבה שנחשבת ברפיטטיביות יוצרת אמונה וכך התת-מודע שלנו מורכב ממערכת אמונות, תבניות והגדרות שהם לא בהכרח שלנו
ולכן זה מעלה שאלות
האם אמונה כזו או אחרת משרתת אותי, את מהותי, את מי שאני???
זה מלמד אותי להיות ולחיות בזה הרגע
והעוד רגע ועוד רגע..
זה מלמד אותי להתבונן על המחשבות שלי וכך יוצר מקום ומרחב בין מי שאני לבין המציאות שמוקרנת לי
ומשם יש לי את היכולת לבחור לעצמי מציאות רצויה.
זוהי כוחה של מחשבה, אמונה.
לכן את לא המחשבות שלך
וגם לא הרגשות שיצרו המחשבות
וגם לא בהכרח האמונות שלך
את רק הזדהית אתם לזמן מה...
השאלת אותם כאילו היו שלך ;)
כשיש לנו את היכולת הזו ועוד איך שיש אותה להפריד בין מי שאנחנו לבין המציאות והמחשבות שלנו על המציאות,
זהו החופש הנכסף
זאת אפוקליפסה בהתגלמותה
זאת התגלות
זו הארה
זאת התעוררות
בוקר טוב עולם!
