top of page

סיפור מקרה




היא הגיעה אליי לקליניקה

עם קונפליקט וביקשה עזרה בבחירה גורלית בחייה.


היא שאלה האם עליה להתגרש ומתלבטת כבר שנים.


יש לציין שלעולם איני מחליטה עבור המטופלות שלי.

לעולם!

זהו הקניין הרוחני-נשמתי של אותה נשמה ולעולם אין לקחת את חופש הבחירה מאדם.


מה אני כן עושה?

מלווה רגשית ועוזרת למטופלת להגיע לפתרונות בעצמה דרך פתיחת חסימות רגשיות-נפשיות-פיזיות.


הרגשתי את ליבה סגור ושאלתי

האם בגדו בה בעבר?

היא סיפרה שלא היתה בגידה על רקע רומנטי/רגשי ושללה על הסף חווית בגידה באשר היא.


אבל מה כן היה?...


במפגש ה-2 היא נזכרה

שלקתה בהתקף לב בגיל צעיר ללא בעיות רקע ומשקל ושהרופאים לא ידעו להסביר מדוע לקתה בו.

ואז..נפלה בה תובנה שהיתה לא נאמנה לליבה כאשר הנשמה לחשה לה אז לא להתחתן עם אותו בן זוג. כלומר היא זו שבגדה בעצמה והיא זו שקישרה כעת את ההתקף לב לבגידה.


הלב דיבר כל השנים את האמת

רק שבאותה פגישה קישרה בין הבחירה שהיתה מנוגדת ללב להתקף.


לגוף בינה וחוכמה ומאותת תמיד את האמת.


במפגש ה-3 היא הגיעה להחלטה שלמה שהיא מתגרשת והרגישה שעול

כבד ירד ממנה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בהשקפה שלי בגידה היא הפרה של אמון או הסכם,

או הסתרה של פעולה מסוימת, אי אמירת אמת, שקר,

שתיקה אל מול האחר ואף אל מול העצמי.


בהמשך לסיפור מקרה

נשאלת השאלה וחומר למחשבה האם אני בוגדת בעצמי?

בפיזי?

בנפשי רגשי?

בתנועות/בחירות ?


בעיניי לא ללכת על פי צו הלב, לא הכוונה לרגש מסוים, אלא הוויה המתבקשת להיות היא הבגידה.


למעשה כל תנועה שלא תהיה קוהרנטית (ביושרה) עם מי שאני תהיה סוג של בגידה/אונס של העצמי

קודם כל אל מול עצמי

וכמובן בתוך מערכת יחסים.


שאלות שמעלות את המודעות העצמית בנושא:


האם עשיתי/עושה משהו שלא רציתי לעשותו?


האם בתוך קשר מסוים בגדתי בעצמי? או באחר?


האם אני מפרה הסכם/אמון בהיותי.....?


האם אני מרגיש.ה נבגדת? ואם כן באיזה היבט?

(משפחתי, זוגי, חברתי, גופני)

לדוגמא; חווית נטישה בגיל צעיר יכלה להתפרש כבגידה.


האם יש חלק בתוכי שכואב בגידה ולא טופל?


האם ישנו דפוס של בגידה שחוזר על עצמו בחיי?


הערה: זהו אינו פוסט טיפולי אך פוסט המעלה שאלות להתבוננות פנימה

בנושא רגשי.

לכל עזרה ותמיכה נוספת אשמח לעזור.



מצ"ב תרגיל לקשב ומודעות הגוף:

Opmerkingen


bottom of page