היה ילד קטן שהתרוצץ בחוץ יחף כאשר אביו מזהיר אותו ואומר לו:
'אל תרוץ יחף בני פן יתקע לך מסמר או קוץ ברגל'
והילד עונה: 'אני לא מפחד ממסמרים או קוצים.'
לאחר מספר דקות הילד רץ אל אביו בוכה
עם מסמר בכף רגל. האבא ממהר עם הילד לבית החולים שבו הרופא מביא כלים סניטריים הנראים מאיימים וקרים והילד מקבל טיפול כואב מאוד אך שמבריא את רגלו.
כעבור כמה ימים הילד שוב משחק ומתרוצץ יחף בחוץ ושוב אביו מזהיר אותו: 'אל תשחק יחף בני שלא יכנס לך מסמר או קוץ ברגל'
אך הילד אומר לאביו שהוא לא מפחד מהקוצים והמסמרים.
אביו מזכיר לו שאם יכנס לו שוב פעם מסמר הוא יילקח שוב לטיפול
בבית החולים. רץ הילד הביתה ונעל נעלים.
מסר 1:
הימנעי מאותן טעויות/התנסויות שהביאו לקארמה שלילית ולא רק בגלל שאת מפחדת מהעונש או הקארמה שתחזור אליך. אלא למדי את השיעור בפעם הראשונה והטמיעי אותו בחייך.
ובעיקר, מלכתחילה יש לשים לב למה שאנחנו מוציאים מתוכנו לעולם (למחשבות, לפעולות) כיוון שחוק הקארמה חל על כולם ולא פוסח על אף אחד במיוחד בעידן הדלי שאליו אנחנו נכנסים בימים אלו שבו הכל קורה מאוד מהר לטוב ולפחות טוב וכך גם הקארמה חוזרת אלינו.
בנוסף,
אל תרגישי מאוימת מהכאב שאת עלולה לחוש בתהליך ההחלמה,
(בושה, אשמה דחייה וכו') כיוון שהקארמה היא התיקון למעשה שנעשה.
הפרשנות שלך לקארמה/לתיקון הי זו הקובעת באם היא שלילית או חיובית,
כלומר באם למדת ממנו והתקדמת הלאה או נשארת בתודעה קורבנית.
מסר 2:
לא ניתן לרפא כאב מבלי לעבור דרכו, לפגוש אותו ולהביא אותו לנראות והכרה.
במיוחד כשאת יודעת בתוכך שקיים וישנו ריפוי עבורך באשר הוא (פיזי, רגשי, נפשי).