top of page

קצבו של הלב




כשהגוף הרגשי (הנפש) מתעייף מאזכורי הכאב,

כשהגוף המנטלי תשוש ורצוץ

וכשהלב נסגר

יש לכבד את רב הממדיות והריפוי של כל גוף באשר הוא.


לכל אחד תפקיד

לכל אחד ריפוי וקצב משל עצמו


ללב יש את הריתמוס שלו אשר שונה מהקצב המנטלי

לכן אין טעם להאצה

או לאוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי)...

אין דחיפה או משיכה...


יש הזכרות בטוב ובקיים

ברוך ובחום הלב ככל האפשר

עד פירוק הכאב


עד יעבור זעם....



Comments


bottom of page