רגשות מעורבים
לב וראש מבולבלים משתבללים
איך שהראש יכל להשתיק את הלב
ואיך שהוא לפעמים כמו מים קרים לאש יוקדת,
מכבה את התשוקה
אך מי שחכמה לא נותנת לאש לכלות
וגם לא להכבות
היא שומרת על הגחלת
ולפי הקצב הפנימי שלה
זורקת היא שמן למדורה
וכך היא מליבה רוקדת.
מהמהות שהיא מתמירה.
אש רוקדת מחוללת, מניעה
שורפת את הישן כלא היה.
מתעלה מעלה מעלה
ולא מסתכלת אחורה....
מה שהיה היה
זה הרי תמיד הלב שמזכיר נוכחות ומהות של חיים
כי בלעדיו אין חיות
ואין את דלק וטעם החיים
הוא, שמצוי באמצע הגוף ומחבר
עליונים עם תחתונים
הוא הנוכח והער בקיום ללא תנאי.
הוא, הלא עושה משפטים,
פועם בענווה ובצניעות מחכה לנו
בסבלנות אין קץ שננוע מתוכו ועל פי הריתמוס הייחודי שלו
לנוע בחיים מתוך נוכחות ותשוקה
שונה בתכלית מחיים הנעים מתוך 'הקופסא השחורה'
צו הלב היא השעה.....
נכתב בהשראת לג בעומר וברוח האישה הפראית :)
חג שמח!
