ביום העצמאות השנה ירדו לי המון תובנות על החיים בכלל ועל המסע שלי.
ממקום שפחדתי להביע את האותנטיות שבי במקומות מסוימים, כלומר את מה שאני חושבת, מרגישה וצריכה, למקום משוחרר ושרק רוצה להביע ולשתף.
בלי מסכות, בלי מסכים ובלי הצטדקויות ובלי אישורים!
ביום העצמאות השנה הוצאתי את עצמי לחופשי מבלי לפחד אם יקבלו או יאהבו אותי ומבלי הצורך שיאהבו את מה שיש לי להגיד, לעשות, לתת וכו' ומבלי להצטדק על הקיום שלני ומבלי לתת דין ודיין.
שחררתי את עצמי מהכבלים האנרגטיים והארציים שלא התאימו את הערכים והאמונות שלי.
ביום העצמאות הזה התעוררתי מכוחה של אהבה.
התגלתי במלואי לעצמי!
זהו אמנם תהליך של חיים שלמים אך ביום אחד, ביום העצמאות השנה
(ועוד קצת לפני) נפלה התובנה שאני ריבונית על חיי, שאני חופשיה, שהקיום שלי לא תלוי באחר/סביבה/מוסד/קריירה.
לאחר שנים שלא הרגשתי בבית,
חזרתי הביתה
עצמאית וריבונית הגעתי לחיים האלו
עצמאית וריבונית על חיי ואת אחיה
ועצמאית בגאווה ובכבוד אעזוב....
חזרתי למהות
חזרתי אליי,
נשמה נזכרת🦋